זוגות נשואים שכבר לא מעוניינים לחיות יחד ורוצים להפריד כוחות צריכים להתגרש, אבל לפעמים הגבר מסרב לכך ונוצר מצב של סרבנות גט, הפוגע בעיקר בנשים שנקלעו למצב הזה. חשוב שתכירו את הזכוית שלכן בנושא כדי לפנות לגורמים הרלוונטיים למיצוי שלהן, ולקבל את כל מה שאתן צריכות כדי לפתוח פרק חדש בחייכן.
הסיבות לסרבנות גט
סרבנות גט היא תופעה מורכבת ורגישה בחברה הישראלית, העלולה לגרום סבל רב לנשים רבות. הסיבות לסרבנות גט יכולות להיות מגוונות, ממניעים כלכליים כמו סחיטה וניסיון להשיג הטבות בהליך הגירושין, דרך רצון לשלוט או לנקום באישה, ועד למניעים אידאולוגיים ודתיים של הסרבן. לפעמים הסרבנות נובעת מקשיים נפשיים של הגבר ומחוסר רצון להתמודד עם השינוי והפרידה.
היקף התופעה בישראל
על פי נתונים של הרבנות הראשית, מדי שנה יש בישראל מאות נשים מסורבות גט שלא מצליחות להשתחרר מהנישואים. מדובר בתופעה הפוגעת קשות בזכויותיהן ובחירותן של נשים אלו, שנותרות "עגונות" ללא יכולת להמשיך הלאה בחייהן. היקף התופעה המדויק אינו ידוע, שכן רבות מהנשים המסורבות לא פונות לערכאות רשמיות מתוך בושה או ייאוש. עם זאת, מדובר במאות רבות של מקרים מדי שנה, כאשר הנתונים הרשמיים מצביעים על כ-200 מקרים בשנה, אך סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה יותר.
סנקציות והליכים משפטיים כנגד סרבנות גט והסרבנים
באופן כללי אפשר לנקוט שני סוגים של סנקציות והליכים משפטיים נגד מי שמסרב לתת לאישה גט:
- סנקציות אזרחיות – אחת הדרכים להתמודד עם סרבנות גט היא באמצעות הגשת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד הסרבן. ניתן לתבוע את הסרבן על נזקים שונים כמו אובדן השתכרות, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש ועוד. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים גדולים לאישה שנמנע ממנה גט, כסעד על הסבל שנגרם לה. לאחרונה ניתנו בישראל פסקי דין תקדימיים שבהם נפסקו פיצויים בסכומים גבוהים מאוד למסורבות גט, במטרה להרתיע סרבנים ולהעניק סעד ראוי לנשים הנפגעות. בנוסף לתביעות נזיקין, בתי הדין הרבניים מוסמכים לכפות על סרבן גט קנסות וחיובים כספיים גבוהים כל עוד הוא ממשיך לסרב. באפשרות בית הדין להטיל עיקולים על רכוש הסרבן, להגביל את יציאתו מהארץ, לשלול את רישיונו ועוד. סנקציות אלו נועדו להפעיל לחץ כלכלי על הסרבן ולתמרץ אותו לשחרר את אשתו מהנישואים. הפעלת סנקציות אזרחיות יכולה להיות כלי יעיל במאבק בתופעת סרבנות הגט בישראל
- סנקציות פליליות – בשנים האחרונות הוסמכו בתי הדין הרבניים לכפות מאסר של ממש על סרבני גט. בתי הדין רשאים לאסור סרבנים שאינם משחררים את נשותיהם זמן רב גם לאחר שחויבו בכך. מדובר בסנקציה חשובה וקשה כנגד סרבנים עיקשים, שנועדה ללחוץ עליהם לציית לפסיקת בית הדין. בפועל, רוב הסרבנים משחררים את נשותיהם סמוך לאחר המאסר, מחשש שמא ייאסרו לתקופות ממושכות. מאסר סרבני גט הוא כלי הרתעה חשוב, שתורם רבות למאבק בתופעה הקשה של סרבנות גט. בשנים האחרונות התקבל בכנסת תיקון לפקודת בתי הסוהר, המאפשר להחזיק אסירים סרבני גט בבידוד מלא. הרציונל בבסיס החוק החדש הוא שבידוד מלא של אסירים אלו, ללא אפשרות לקיים קשרי חברה וליהנות מהטבות, יגרום להם לחץ נפשי ויאלץ אותם לשחרר את נשותיהם במהירות. מאז כניסת התיקון לתוקף, ניכרת ירידה במספר מקרי הסרבנות, לאור החשש מתנאי מאסר בבידוד מלא הצפויים לסרבנים
פתרונות נוספים לבעיית סרבנות הגט
יש עוד כמה פתרונות שאפשר לפנות אליהם במקרה של סרבנות גט:
- התרת נישואין נוספת – כאשר כל הניסיונות להביא לשחרור האישה מעגינותה לא צולחים, קיימת אפשרות להתרת נישואין נוספת עבורה. מדובר בפתרון הלכתי מורכב, שבמסגרתו ממנים בן זוג חליפי לאישה לצורך נישואים פיקטיביים, שמטרתם לאפשר לה להשתחרר מהנישואים הקודמים. הליך זה שנוי במחלוקת רבנית וחברתית, אך הוא מוצא אחרון עבור מסורבות גט שאין להן פתרון אחר. בתי הדין הרבניים מאשרים במקרים נדירים התרת נישואין מסוג זה, וזאת לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות להביא לשחרורה של האישה
- סיוע וליווי של גורמים ממשלתיים ומשפטיים – כדי לסייע למסורבות גט להשתחרר מעגינותן, פועלים בישראל גופים ממשלתיים שונים המעניקים ליווי וסיוע משפטי. יחידות הסיוע של בתי הדין הרבניים והמשרד לשירותי דת מספקים סיוע משפטי ראשוני לנשים מסורבות גט. כמו כן, ארגוני סיוע אזרחיים כמו "יד לאישה" ו"מבוי סתום" מלווים ומסייעים למסורבות גט בהליכים המשפטיים ובהתמודדות עם הקשיים. גופים אלו מספקים גם תמיכה נפשית וסיוע כלכלי לנשים הנמצאות במצב של עגינות זמן רב
דוגמאות לפסיקה תקדימית בנושא
בשנים האחרונות ניתנו על ידי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בישראל מספר פסקי דין תקדימיים בתחום סרבנות הגט. בשנת 2016 חייב בית המשפט המחוזי בירושלים סרבן גט לפצות את אשתו בכ-700,000 ש"ח על סבלה הממושך וגזל חירותה. בשנת 2018, בפסק דין תקדימי, קבע בית הדין הרבני כי במקרים חריגים ניתן יהיה לבטל את הנישואין של מסורבת גט גם ללא הסכמת הבעל. פסיקות אלו מבטאות את החומרה שמייחסת מערכת המשפט בישראל לתופעת סרבנות הגט ואת הצורך במתן מענה משפטי והלכתי למצוקתן של נשים עגונות בישראל.
לסיכום
סרבנות גט היא בעיה חברתית ומשפטית קשה המצריכה התמודדות רב מערכתית. בשנים האחרונות הורחבו הסמכויות והכלים העומדים לרשות בתי הדין הרבניים ובתי המשפט בישראל כדי להתמודד עם תופעה כואבת זו. הסנקציות האזרחיות והפליליות כנגד סרבנים, לצד פתרונות הלכתיים חריגים כמו התרת נישואין נוספת, נועדו להגן על זכויותיהן של נשים ולשים סוף למצבי עגינות ממושכים. עם זאת, נדרשת עדיין עבודה רבה כדי למגר את התופעה של סרבנות גט, ולהביא לשחרורן של מאות הנשים המסורבות בישראל.
