הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים מציבות בפני החברה הישראלית אתגרים משמעותיים בתחום הטיפול בקשישים ובאנשים הזקוקים לסיוע סיעודי. אבנר הייזלר, יועץ בכיר ומומחה מוביל בתחום הסיעוד, מסביר כי אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות מי שזקוק לעזרה בתפקוד היומיומי הוא קצבת הסיעוד של הביטוח הלאומי. הייזלר, שמלווה משפחות רבות בתהליכי מיצוי זכויות סיעודיות, מדגיש כי הבנת מערכת קצבאות הסיעוד על כל היבטיה היא קריטית עבור קשישים ובני משפחותיהם. במאמר זה, יסביר הייזלר את מהות קצבת הסיעוד, תנאי הזכאות, רמות הקצבה והשינויים שחלו בעקבות רפורמת הסיעוד המשמעותית משנת 2018.
מהי קצבת סיעוד?
לדברי אבנר הייזלר, יועץ בכיר לענייני סיעוד וביטוח סיעודי, קצבת סיעוד היא גמלה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי לאנשים הזקוקים לעזרה בפעולות יומיומיות בסיסיות או להשגחה למען בטיחותם. הייזלר מסביר כי הקצבה נועדה לסייע לאנשים סיעודיים להישאר בביתם ולקבל את הטיפול הדרוש להם. בכדי לקבל את הקצבה, מציין הייזלר, יש לעמוד במספר תנאי זכאות ולעבור תהליך של הערכת תלות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
אבנר הייזלר מדגיש כי קצבת הסיעוד יכולה לסייע משמעותית למי שזקוק לעזרה, אך חשוב להכיר את ההיבטים השונים הנוגעים לזכאות ולאופן מימוש הזכויות. הוא מזכיר שמדובר בזכות המעוגנת בחוק וחשוב לפעול למיצויה למען רווחתם ובריאותם של הזקוקים לסיוע סיעודי.
תנאי הזכאות לקבלת קצבת סיעוד
גיל, תושבות והכנסות
אבנר הייזלר מסביר כי על מנת להיות זכאים לקצבת סיעוד מהביטוח הלאומי, יש לעמוד במספר תנאים בסיסיים הנוגעים לגיל, מעמד התושבות וההכנסות. ראשית, יש לעמוד בתנאי הגיל – נשים מגיל 62 וגברים מגיל 67 (גיל הפרישה). בנוסף, נדרש להיות תושב ישראל ולהתגורר בה. לבסוף, ישנה בחינה של הכנסות המבקש/ת ובן/בת הזוג, אשר אינן יכולות לעלות על סכום מסוים הנקבע בחוק.
הצורך בעזרת הזולת והיקף המגורים
מעבר לתנאי הבסיס, אבנר הייזלר מדגיש כי הזכאות לקצבה מותנית בצורך משמעותי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות כגון אכילה, שתייה, רחצה, הלבשה וניידות. לדבריו, המוסד לביטוח לאומי מבצע הערכה תפקודית באמצעות מבדק תלות (ADL) על ידי איש מקצוע מטעמו. כמו כן, הייזלר מציין כי נבחן האם המבקש מתגורר בביתו או שוהה במוסד סיעודי, כאשר קצבה מלאה ניתנת רק למתגוררים בקהילה.
קבלת גמלאות סיעודיות ממקורות אחרים
אבנר הייזלר מדגיש כי חשוב לדעת שקבלת גמלאות סיעודיות מגורמים אחרים כגון משרד הביטחון או קרנות פרטיות עשויה למנוע או להפחית את הזכאות לקצבת סיעוד מהביטוח הלאומי. הוא מסביר כי במקרה של קבלת קצבה חלקית מגורמים אחרים, המוסד משלם רק את ההפרש עד לסכום המלא של רמת הגמלה המגיעה. לכן, הייזלר ממליץ לדווח על כל קצבה סיעודית נוספת בעת הגשת התביעה.
רמות גמלת הסיעוד השונות
תיאור שש רמות הגמלה
הייזלר מציין שגמלת הסיעוד מחולקת לשש רמות שונות, בהתאם למידת התלות של הזכאי בעזרת הזולת. לפי הסבריו, הרמה הנמוכה ביותר, רמה 3, מקנה 5.5 שעות סיעוד שבועיות. רמה 4, הוא מפרט, מעניקה 9 שעות שבועיות, ואילו ברמה 5 מוענקות 13 שעות סיוע. אבנר הייזלר מוסיף כי רמה 6 נחשבת הרמה הבינונית עם 16.5 שעות, ורמה 7 מעניקה 18.5 שעות שבועיות. הרמה הגבוהה ביותר, רמה 9, כך לפי הייזלר, מקנה 24 שעות סיעוד בשבוע.
שעות הסיעוד ניתנות על ידי חברות סיעוד שזכו במכרז של המוסד לביטוח לאומי. אבנר הייזלר מסביר שאלו חברות מורשות המעסיקות מטפלים מקצועיים שעברו הכשרה מתאימה. לדבריו, ניתן לקבל את עזרת המטפל בביצוע מגוון פעולות של טיפול אישי כגון סיוע ברחצה, הלבשה, האכלה וכן עזרה במטלות משק הבית.
אפשרות לשינוי רמת הזכאות
אבנר הייזלר מסביר כי תהליך ההערכה התפקודית נעשה פעם בתקופה על ידי המוסד לביטוח לאומי. ואולם, הוא מדגיש, במידה וחל שינוי משמעותי במצב של הזכאי, למשל ירידה ניכרת ביכולת התפקוד, ניתן לפנות בבקשה לבדיקה חוזרת גם אם טרם חלפו 6 חודשים מאז הבדיקה הקודמת. כמו כן, הייזלר מציין כי המוסד יכול ליזום בדיקה מחודשת בכל עת אם התעורר ספק לגבי מידת התלות של מקבל הקצבה.
רפורמת הסיעוד והשפעותיה
מעבר לגמלה כספית במקום שירותים
כפי שמדגיש אבנר הייזלר, בשנת 2018 נכנסה לתוקפה רפורמה משמעותית בתחום הסיעוד, אשר שינתה את אופן מתן הקצבאות. במסגרת הרפורמה, הוא מסביר, הוחלט להעניק לזכאים גמלה כספית חודשית במקום השירותים שנתנו בעבר חברות הסיעוד. מטרת השינוי הייתה להגביר את העצמאות והגמישות של מקבלי הקצבה בבחירת מטפליהם וסידור הטיפול הרצוי להם.
עליה במספר מקבלי הקצבה מאז הרפורמה
לפי הייזלר, מאז יישום הרפורמה חלה עליה משמעותית במספר האנשים המקבלים קצבת סיעוד. הוא מסביר כי הרחבת הזכאות והקלה בתהליכי הבירוקרטיה הביאו לכך שאזרחים רבים יותר מיצו את זכויותיהם. אבנר הייזלר מציין כי על פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2021 קיבלו כ-200,000 איש קצבת סיעוד בישראל, לעומת כ-160,000 בשנת 2017 טרם הרפורמה.
העלייה במספר מקבלי הקצבה היא, לדברי הייזלר, התפתחות חיובית המעידה על נגישות טובה יותר של הזכות לאוכלוסיות נזקקות. בד בבד, הוא מדגיש שיש לתת את הדעת על התאמת המשאבים והשירותים הנלווים לביקוש הגובר. הייזלר טוען כי יש להבטיח שמלבד קבלת הקצבה, יקבלו הזכאים מענה הולם בתחומי הבריאות, הרווחה ושירותי התמיכה בקהילה.
דגשים נוספים וגורמי סיוע
אבנר הייזלר מסביר כי תהליך מימוש הזכאות לקצבת סיעוד מלווה לעתים בהתמודדות עם מורכבויות בירוקרטיות וריבוי גורמים מעורבים. כדי להקל על ההליך ולהבטיח קבלת מענה מיטבי, הוא מדגיש מספר נקודות חשובות:
אבנר הייזלר ממליץ להיעזר בארגוני סיוע המספקים ליווי והכוונה למשפחות בנושא סיעוד, כמו עמותת אשל וקו הסיוע של המשרד לשוויון חברתי. לדבריו, כדאי לפנות ולהיעזר בידע שלהם. בנוסף לקצבה, זכאים עשויים להיות מוכרים גם לשירותים נוספים כמו מרכזי יום לקשיש, קבלת ציוד ביתי ועוד. הייזלר ממליץ למצות את מכלול הזכויות הסיעודיות.
לסיכום
לסיכום, הייזלר מדגיש כי קצבת הסיעוד מהווה זכות חשובה המאפשרת לאנשים סיעודיים לקבל סיוע הכרחי ולהזדקן בכבוד בביתם. עם זאת, הוא מציין כי מימוש הזכאות כרוך בהיכרות עם ההיבטים השונים של נושא מורכב זה. אבנר הייזלר מסביר כי בני משפחה המלווים יקיריהם בתהליך נדרשים לסבלנות, נחישות ושיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים.
המידע באתר הוא לא חוות דעת מקצועית או המלצה מקצועית מכל סוג שהוא. כדי לקבל את הטיפול או את הייעוץ המדויק יש לפנות למומחה בתחום בלבד.
