ככה עושים שינוי: הכול על פתיחת עמותה בישראל

פתיחת עמותה היא דרך מעשית להוציא רעיון חברתי מן הכוח אל הפועל, אבל כדי שזה באמת יקרה – צריך לדעת איך לעשות את זה נכון. בואו נעשה סדר בכל מה שצריך לדעת בנושא, מההחלטה הראשונית ועד לקבלת אישור רשמי. נתחיל מהבסיס, נבין מה זה בדיוק אומר להקים עמותה ונעבור שלב-שלב בדרך לרישום מוצלח.

מהי עמותה ולמה בכלל לפתוח אחת?

עמותה היא גוף ללא מטרות רווח שפועל לקידום מטרה ציבורית או חברתית. זה יכול להיות בתחומים כמו רווחה, חינוך, בריאות, סביבה – או כל מטרה חוקית אחרת שלא מכוונת לרווח אישי של המייסדים. פתיחת עמותה מתאימה למי שרוצים לפעול בצורה מאורגנת, לזכות באמון הציבור והמדינה ולגייס משאבים בצורה מסודרת וחוקית.

מי יכולים להקים עמותה?

על פי החוק, מספיקים שני אנשים מעל גיל 18 כדי להקים עמותה. בפועל כדאי לגייס לפחות שבעה מייסדים. למה? כי מס הכנסה לא יכיר בעמותה עם פחות משבעה חברים כ"מוסד ציבורי", וללא הכרה כזו אי אפשר לקבל פטור ממס. נוסף לכך, עמותה עם שבעה חברים לפחות יכולה להירשם גם לקבלת אישור ניהול תקין, דבר חשוב לכל מי שרוצים לעבוד מול המדינה או לגייס תרומות בצורה מסודרת.

בחירת שם ומטרות לעמותה

בשלב הזה תצטרכו להציע שלושה שמות לעמותה (בסדר עדיפות), ולקוות שאחד מהם יאושר. כדאי לבחור שם שמבטא את מהות הפעילות של העמותה, אך גם לעמוד בדרישות החוק – לא שם מבלבל או זהה לעמותה אחרת ולא כזה שעלול לרמוז לפעילות מסחרית. כמו כן, תצטרכו להגדיר את מטרות העמותה שקובעות את גבולות הפעילות שלה. אם תנסחו אותן בצורה מצומצמת מדי, זה עלול להגביל אתכם בעתיד. מנגד, ניסוח כללי מדי עלול להיראות לא רציני. רצוי לנסח 2–3 מטרות עיקריות, שאחר כך אפשר לפרק לתת-מטרות אופרטיביות.

ניסוח תקנון – הבסיס של ההתנהלות

התקנון הוא המסמך שמכתיב איך העמותה מתנהלת. אפשר לאמץ תקנון גנרי ("התקנון המצוי") שאושר מראש על ידי רשם העמותות, אפשר להשתמש בו עם שינויים ואפשר גם לנסח תקנון אחר לגמרי. כל אחת מהאפשרויות תקפה, אבל אם בחרתם תקנון משלכם – חשוב לבדוק שהוא כולל את כל הסעיפים הנדרשים בחוק, כולל כאלה שקשורים להכרה במס הכנסה ובהגשת בקשות לתמיכה. בתקנון תמצאו סעיפים כמו:

• מבנה העמותה (אספה כללית, ועד מנהל, ועדת ביקורת).
• מנגנונים לקבלת חברים והוצאתם.
• אופן קבלת החלטות.
• נהלי דיווח וביקורת.

ככל שתשקיעו יותר מחשבה בשלב הזה – ככה תימנעו מהפתעות ומאבקים מיותרים בהמשך הדרך.

שליחת בקשה לרישום עמותה

כדי להקים מוסד ללא מטרת רווח באופן רשמי, יש להגיש לרשם העמותות בקשה הכוללת:

1. טופס רישום עם כל הפרטים (שם, כתובת, מטרות, שמות המייסדים)
2. התקנון שנבחר
3. פרוטוקול אסיפה מכוננת
4. תצהירים חתומים על ידי עו"ד
5. קבלה על תשלום האגרה

את הבקשה אפשר להגיש באופן מקוון דרך עו"ד או רו"ח עם כרטיס חכם, או לשלוח בדואר – אבל מומלץ לבחור במסלול המקוון המהיר יותר.

מה קורה אחרי הרישום?

ברגע שהרשם מאשר את הבקשה, העמותה שלכם נרשמת בפנקס העמותות ומקבלת תעודת רישום. בשלב הזה היא הופכת לישות משפטית עצמאית. זה אומר שאפשר לחתום על חוזים, לגייס כספים ובעיקר להתחיל לפעול למען המטרות של העמותה. אבל אל תתבלבלו – פתיחת עמותה זה רק ההתחלה. עכשיו מתחילה העבודה האמיתית.

פתיחת חשבון בנק וניהול כספים

כדי לנהל כספים בצורה מסודרת (וחוקית), חובה לפתוח חשבון בנק על שם העמותה. תצטרכו להציג בבנק את תעודת הרישום, התקנון, והחלטת הוועד המנהל לגבי מורשי החתימה. כל ההכנסות וההוצאות חייבות להתבצע דרך החשבון הזה – כולל קבלות, קניות, תשלומים לעובדים וכל פעולה אחרת. שקיפות ואחריות פיננסית הם חלק בלתי נפרד מההתנהלות התקינה של עמותה. אל תזלזלו בזה.

דיווחים שוטפים לרשויות

עמותה מחויבת בדיווחים שנתיים לרשם העמותות ולרשויות המס. זה כולל:

• דוח כספי מבוקר
• דוח מילולי שמסכם את הפעילות השנתית
• פרוטוקולים מהאספה הכללית ומישיבות הוועד
• דוחות לרשויות המס (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי – בהתאם לפעילות)

גיוס תרומות ומשאבים לעמותה

אחת המשימות הקבועות של כל עמותה היא לגייס משאבים. כדי להצליח בגיוס, צריך לעבוד בצורה מקצועית: להכיר את מקורות המימון, לבנות תיק תורם, להגיש בקשות מסודרות, לדעת איך לנסח מכתבים ולבנות אמון מתמשך.

ניהול מתנדבים ופעילים

רוב העמותות לא יכולות לפעול בלי מתנדבים. לכן חשוב להשקיע בגיוס, הכשרה ושימור של אנשים שמתלהבים מהמטרה שלכם. כדאי לבנות מערך קבלה מסודר, להציע תפקידים ברורים ולתת תחושת משמעות והוקרה לכל מי שתורם מזמנו.

לסיכום