נושא זכויות עובד מעביד הוא אחד מהתחומים המשמעותיים ביותר בחיי העבודה המודרניים. הבנה מעמיקה של הזכויות והחובות ההדדיות בין העובד למעסיק היא קריטית להבטחת סביבת עבודה הוגנת ובריאה. מה חשוב לדעת על זכויות עובד מעביד? מדריך זה נועד להציג את הזכויות הבסיסיות המגיעות לכל עובד, החל מתנאי העסקה וזכויות סוציאליות ועד להגנה מפני אפליה והתעמרות במקום העבודה.
תנאי העסקה והסכם עבודה
תלוש שכר ותשלום שכר
עובד זכאי לקבל תלוש שכר בכל חודש, ובו מפורטים רכיבי השכר השונים כגון שכר בסיס, תוספות שכר, קיזוזים והפרשות. תלוש השכר מאפשר לעובד לעקוב אחר נכונות תשלומי המעסיק ולוודא שהוא מקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו. חשוב לבדוק היטב את התלוש ולפנות למעסיק במקרה של אי-התאמות או טעויות.
חוק הגנת השכר קובע כי על המעסיק לשלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בהסכם העבודה או בהסכם הקיבוצי, ולא יאוחר מהיום התשיעי לחודש העוקב. איחור בתשלום שכר מהווה הפרה של זכויות העובד ועילה לתביעה. כמו כן, החוק מחייב תשלום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים במקרה של פיגור בתשלום.
שעות עבודה, שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה
חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר את המסגרת לשעות העבודה המקסימליות, לתשלום עבור שעות נוספות ולזכאות לימי מנוחה שבועיים. יום עבודה רגיל לא יעלה על 8.6 שעות, ושבוע עבודה מלא לא יעלה על 43 שעות. עבודה מעבר למכסה זו מחייבת תשלום של תוספת גלובלית עבור שעות נוספות בשיעורים הקבועים בחוק.
עובד זכאי ל-36 שעות רצופות של מנוחה שבועית. העסקה בימי המנוחה השבועיים מותרת רק בהיתר מיוחד ממשרד העבודה ומחייבת תשלום גמול שבת בשיעור 150% לפחות משכר יום רגיל. ישנם הסדרים מיוחדים לעובדים במשמרות ובמקומות עבודה הפועלים 7 ימים בשבוע.
זכויות סוציאליות – חופשה, הבראה, מחלה ופנסיה
זכויות סוציאליות הן תנאים נלווים לשכר העבודה, שנועדו להבטיח רשת ביטחון לעובדים ולאפשר להם לנוח ולשקם את כוחם. חוק חופשה שנתית מקנה לעובדים זכאות לחופשה בתשלום לפי ותק בעבודה, מ-12 ימי חופשה בשנה הראשונה ועד 28 ימים בשנה החמישית ואילך. זכות נוספת היא דמי הבראה, המשולמים מידי שנה לצורך החלמה ונופש מהעבודה.
עובדים שנעדרים מהעבודה עקב מחלה זכאים לתשלום על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם. עובד יכול לצבור עד 90 ימי מחלה, כאשר המעסיק משלם מהיום השני להיעדרות. בנוסף, עובדים זכאים להפרשות פנסיוניות משכרם לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, המבטיחים הכנסה חודשית לאחר הפרישה. שיעור ההפרשות והחלוקה בין העובד למעסיק נקבעים בצו הרחבה לפנסיית חובה.
עובד שישכיל להכיר את זכויותיו הבסיסיות בעבודה יוכל להבטיח שיקבל את התנאים המגיעים לו. בעבודה מאורגנת ומוסדרת המקפידה על שמירת זכויות העובדים, ניתן להגיע להישגים מקצועיים מתגמלים ולבנות קריירה מספקת. עם זאת, גם מקומות עבודה המצטיינים בתנאים מיטיבים צריכים לעמוד בסטנדרטים החוקיים המינימליים של דיני העבודה.
כמובן, רמת השכר והתנאים תלויה בין השאר בהשכלה והכשרה מקצועית. למשל, השכר של מהנדס מכונות בעל ניסיון של מספר שנים עשוי להגיע ל-20-25 אלף ש"ח בחודש. אך גם בתחילת הקריירה, בוגרי תואר ראשון יכולים להשתכר סביב 12-14 אלף ש"ח. רמות שכר אלו המשקפות את הביקוש הגבוה למהנדסים מקצועיים ואת הערך המוסף שהם מביאים.
אפליה ופגיעה בזכויות עובדים
אפליה מחמת גיל, מין, לאום או דת
על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אסור למעסיק להפלות עובדים או דורשי עבודה מטעמים של מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה או מפלגה. האיסור על אפליה חל בכל שלבי העבודה, החל מקבלה לעבודה, דרך קידום ותנאי עבודה, ועד לפיטורים. עובד שחווה אפליה יכול להתלונן בנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
למרות החקיקה האוסרת על אפליה, עדיין קיימים מקרים רבים של הפליה בשוק העבודה, בין אם בגלוי או בסמוי. למשל, נשים עדיין נתקלות בקשיים בגיוס ובקידום בחברות הייטק, ומועמדים מבוגרים מופלים לרעה מול מועמדים צעירים. ישנן עדויות גם לאפליה בגיוס עובדים ערבים או עובדים מהמגזר החרדי. חשוב להמשיך ולהיאבק בתופעות האפליה כדי לקדם שוויון אמיתי בשוק התעסוקה.
הטרדה מינית והתעמרות במקום העבודה
החוק למניעת הטרדה מינית אוסר על כל התנהגות בעלת אופי מיני הפוגעת בכבודו של אדם, בחירותו או בפרטיותו. הטרדה מינית יכולה לבוא לידי ביטוי בדרישה לטובות מיניות תוך ניצול יחסי מרות, בהתייחסויות חוזרות למיניות או בהתנכלות מינית מעליבה ומבזה. מעסיק חייב לנקוט אמצעי מנע וטיפול בתלונות על הטרדות, אחרת הוא עלול לחוב בפיצויים כספיים לקורבן.
התופעה של התעמרות בעבודה אינה מוסדרת בחוק ספציפי, אך עשויה להיות עוולה נזיקית של פגיעה באוטונומיה או בפרטיות. התנהגויות של השפלה מילולית, הדרה חברתית, נידוי והתנכלות חוזרת ונשנית נחשבות להתעמרות אסורה. קורבנות התעמרות, בעיקר מצד מנהלים או עמיתים בכירים יותר, רשאים לתבוע את המתעמר ואת המעסיק לפיצויים בבית הדין לעבודה.
פיטורים שלא כדין והרעת תנאים
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מחייב מתן הודעה מראש על סיום יחסי עובד-מעביד, כאשר משך ההודעה תלוי בוותק. פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת כדין מזכים את העובד בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. כמו כן, פיטורים המהווים אפליה פסולה, או פיטורי עובדת בהריון ובטיפולי פוריות שלא בהיתר, נחשבים לפיטורים שלא כדין.
מעסיק אינו רשאי לפגוע בזכויות קיימות של העובד או להרע חד צדדית את תנאי העסקתו. הרעת תנאים יזומה, כגון הורדת שכר או שלילת תפקיד, נחשבת לפיטורים אסורים המזכים בפיצויים. הרעה בתנאים מטעמים מפלים או כנקמה על מימוש זכויות היא בגדר התנכלות אסורה. עם זאת, שינוי בתפקיד או בתנאים עקב צרכי העבודה ובהליך הוגן וענייני יהיה ברוב המקרים לגיטימי.